המעצבת קרן חצרוני, בעלת “סטודיו עלמה”, קונה בגדים לה ולבני משפחתה רק מתוצרת הארץ כדי לתמון בכלכלה הישראלית, ומספר על השינויים האופנתיים שמכתיבה הקורונה

שנה מאתגרת
“השנה התחילה טוב עם הרבה הזמנות. צילמנו בחודש ינואר את קטלוג חורף 2020 ופתאום נחתה הקורונה. שבועיים לאחר מכן סבא שלי נפטר. הייתי קשורה מאוד אליו ולקח לי זמן להתאושש. פתחנו את הסטודיו מחדש בחודש מאי ולא היו הרבה הזמנות. החלטתי לבנות קולקצית קיץ כפרית בהשראת סבא שלי, שהיה ניצול שואה מבוני הארץ, אדם אופטימי בעל ראיית הטוב. לא ידעתי שיהיה גל שני והקולקציה תתאים בול לחתונות חצר קטנות. האינטואיציה פעלה נכון והקולקציה נמכרה היטב.”

מה בעצם השתנה בקונספט של הקולקציה החדשה?
״אני לא מאמנה שבשביל להיות יפה צריך לסבול. להפך. שמלות הערב החדשות שלי הרבה יותר נוחות, קלילות, הכל זורם. כמובן שזה בא לידי ביטוי גם ברמת המחירים, אם בעבר הטווח היה החל מ-2500 ש״ח. הם המחיר מתחיל ב-990 ש״ח. ועוד אפשר לנצל אותן אחר כך. אבל שלא תחשוב לרגע שהן לא ׳וואו׳, כי הבדים מדהימים! את רובם ייבאתי מיפן ויש להם טקסטורות עשירות מאוד. כשרואים אותן, עדיין יודעים מי האמא/האחות של… אי אפשר לפספס״.

אירוע מפתיע
“בחודש מרץ החתונות הוקדמו. מכיוון שהיו לי 20 שמלות כלה מוכנות, יכולתי למסור אותם בזמן של לפני הסגר, ממש בדקה ה-90. אמא של כלה אחת התקשרה ביום ראשון ב 11:00 בבוקר ושאלה אם שמלת הכלה של הבת שלה מוכנה. השבתי בחיוב והיא אמרה שיכול להיות שהן יבואו לקחת אותה בשעה ארבע, כי אולי החתונה תתקיים בהמשך היום. אמרתי לה שאין בעיה, רק שתודיע לי. זה היה כל כך מהרגע להרגע, שהיא אמרה לי: “אני בעבודה עד שלוש ועוד לא דיברתי עם הבת שלי על האפשרות להקדים”. בסוף החתונה באמת התקיימה באותו יום. זה היה הכי ספונטני שיש.”

מכירה במסיכה
“אני נזהרת מאוד שהלקוחות שלי לא יכנסו לבידוד. לא מורידה מסכה לרגע, אף על פי שקשה להתאים שמלת כלה בלי לראות את הפנים. הרי הן חלק מהאישיות. יש לקוחות שמזמינות מסכה תואמת, אבל הן משתמשות בה רק בזמן הריקודים כי היא עלולה להרוס את האיפור.”

חגי תשרי
“מכיוון שהבדים תמיד מוזמנים מחול, אני מניחה שנצטרך לחכות יותר זמן ליבוא הבא כי יש עיכובים למשלוחים מאירופה. מאחר שהארועים מצומצמים, מחפשים היום סגנון יותר פשוט ולא “מפונפן”. מעבר לכך הצריכה שלנו ירדה משמעותית, כי ראינו כמה יש לנו ובכמה אנו לא משתמשים. אני קונה לילדי ולי בגדים תוצרת הארץ, כי חשוב לי לתמוך בכלכלה הישראלית. אני ממשיכה לייצר שמלות כלה וערב לפי האינטואיציה שלי, ואם בסתיו ארגיש צורך לשלב חרוזים ופייטים, אלך על זה”.

ומה לגבי העתיד?
“יש בעולם מגמה של חשבון נפש, חזרה לפשטות, מנימליזם והתכנסות פנימה. כולם מבינים עכשיו שחתונה היא תחילת הדרך ולא המטרה, ואולי זה סוג של חינוך מחדש שאנו עוברים וכך באמת חתונות צריכות להיות. כיוון שאני מחזיקה את כל סגנונות שמלות הכלה אני יכולה לזהות את מגמת האופנה, שנוטה כיום לכיוון כפרי ופשוט יותר. בתחילת הקורונה כלות היו ממש מדוכאות מהמצבועכשיו יש כלות שבאות לקחת את השמלה ועדיין לא יודעות איפה תתקיים החתונה, ולמרות זאת הן קלילות, וזורמות. “מה שיהיה, יהיה”, הן אומרות ונותנות לי שיעור בגמישות. היינו סגורים חודשיים אך קיבלנו סיוע מהמדינה, צלחנו את המשבר ואני אופטימית. אני עוסקת במקצוע הכי אופטימי בעולם – הלבשת כלות – אז זה מחייב”.